<h1>או"ז הלכ' יו"ט סימן שמ"ז</h1>
<h2>דף לט:</h2>
מתני' [ביצה כ"א, ע"ב] בש"א לא יחם אדם חמין לרחוץ רגליו אא"כ ראויין לשתייה. אוכל נפש התיר הכתוב ולא להבעיר האור בשביל רחיצה וב"ה מתירין. עושה אדם מדורה ומתחמם כנגדה. והך סתמא ב"ה היא דתניא בש"א לא יעשה אדם מדורה ויתחמם כנגדה וב"ה מתירים. כתב רבי' יצחק אלפס ודוקא חמין לרגליו הוא דשרו ב"ה אבל לכל גופו לא כדתנן בפ' כירה [ל"ח, ע"ב] א"ל חכמים אם ביו"ט כחמין שהוחמו ביו"ט אסורין ברחיצה ומותרין בשתייה. ולענין רחיצה ביו"ט בחמין שהוחמו מעיו"ט חזינן לגאון דכתב הכי הא דאמרי' לא ירחץ אדם כל גופו בחמין שהוחמו מע"ש דוקא בשבת אבל ביו"ט שרי לרחוץ כל גופו בחמין שהוחמו מערב יו"ט דלאו דבר שחייבין עליו משום שבות ולא משום רשות ולא משום מצוה אלא גזירה היא וכי גזרו בשבת אבל ביו"ט לא עכ"ל. וחמין שהוחמו ביו"ט פלוגת' דרב ושמואל בירושלמי דשמעתין [הלכה ה'] דאמר התם חמין שהוחמו ביו"ט וכן חמין שהוחמו מע"ש לשבת רב ושמואל חד אמר מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו וחד אמר מרחיץ בהן כל גופו איברים איברים ובפ' כירה [מ', ע"א] בגמרא דידן מייתי פלוגתייהו וקתני בהדיא רב אמר מרחיץ כל גופו אבר אבר ושמואל אמר פניו ידיו ורגליו ותניא כותיה דשמואל התם ופסיק התם פר"ח זצ"ל כשמואל.
